סקירת מערכות מאוחרת

מהי מטרת סקירת מערכות מאוחרת?

סקירת מערכות מאוחרת, שנהוג לכנותה גם בשם בדיקת טרימסטר שני או סקירת מערכות שליש שני, הינה בדיקת אולטרסאונד שעוברות נשים הנמצאות בין שבועות 24-20 להריונן. בדיקת סקירת מערכות מאוחרת סוקרת ביסודיות את מערכות הגוף השונות של העובר. הבדיקה מבוצעת לצורך אבחון או שלילת מומים אנטומיים שעלולים להתפתח בעובר במהלך ההיריון. במקרים מסוימים, סקירת מערכות מאוחרת, יכולה לאבחן סמנים רכים המרמזים על בעיה כלשהי בחומר הגנטי שנושא העובר. מדובר בבדיקה בטוחה הנערכת על ידי גינקולוג מומחה לבדיקות אולטרסאונד מיילדותי, שאינה מהווה סכנה כלשהי לאם או לעובר ואינה כרוכה בהכנות מיוחדות. בדיקת אולטרסאונד לסקירת מערכות, מומלצת על ידי משרד הבריאות והאיגוד הגניקולוגי, וניתן לבצעה במסגרות פרטיות או דרך קופות החולים, בהתאם להחלטת האישה.

 

למי מיועדת סקירת מערכות מורחבת?

סקירת מערכות מאוחרת מיועדת לכל אישה בהריון ולכן הסקירה המאוחרת הנה חלק מסל הבריאות בישראל  ומתייחסת לאיתור מומים מולדים, טיפול בהם ובמידת הצורך החלטה על הפסקת היריון.

 

מהי חשיבות של סקירת מערכות מאוחרת?

לסקירת המערכות המאחרת יש חשיבות רבה, שכן  הגינקולוג המומחה לבדיקות אולטרסאונד בהריון, מאבחן באמצעות הבדיקה מומים בעובר שלא ניתן היה לזהות במהלך הסקירה המוקדמת, כיוון שהיו קטנים מאוד או בלתי אפשריים לזיהוי. בין המומים בעובר שניתן לאבחן בסקירה המאוחרת, נמנים מומים בלב, בפנים, בבטן, במערכת העצבים  או מומים שניתן לאבחן אותם רק בשלב מתקדם של ההיריון כאשר מערכות גופו של העובר מפותחות ובשלות יותר. כמובן שכאשר מדובר באישה שמסיבה כלשהי לא עברה אולטרה סאונד סקירת מערכות מוקדמת, יש לסקירה המאוחרת חשיבות רבה עוד יותר. חשוב לציין כי למרות חשיבותה הרבה של סקירת המערכות המאוחרת, היא מוגבלת ביכולתה לשלול  בוודאות את כל המומים האפשריים בעובר. מערכות שלגביהן בדיקת  האולטרה סאונד פחות יעילה בעובר הן עור, מערכת העיכול והחיך.

 

מה בודקים בסקירת מערכות מאוחרת?

במהלך סקירת מערכות מאוחרת נבדקים מדדים ואיברים שונים של העובר: המנח בו נמצא העובר, דופק העובר והתנועות שלו, מיקומה של השלייה, חתך רוחבי, הקף הראש, של הגולגולת החזה, ריאות, חדרי הלב, (אם לא פורטה סיבה מיוחדת לביצוע הסקירה המאוחרת, הנתונים ייבדקו תוך התייחסות להריון רגיל בסיכון נמוך).

​

כיצד מאתרים מומים מולדים  על ידי סקירת מערכות מאוחרת?

בסקירת מערכות מאוחרת בודקים מומים מולדים אצל העובר שלא ניתן היה לאתר אותם קודם לכן. מומים אלו עלולים להשפיע על תוחלת החיים ואיכות חייו של העובר, כמו כן, הם עלולים לגרום לנכות פיזית. גילוי של מום  אצל העובר מצריך אבחון  רפואי מקצועי ומדויק על ידי גינקולוג. מלווה לכך התייעצות עם רופאים בעלי מקצוע הנוגעים לתחום למשל גנטיקאי, קרדיולוג ילדים במקרה של בעיה בלב, נוירוכירורג במקרה של בעיה בתעלת עמוד השדרה וכו' וקבלת החלטה על המשך ההיריון ואופן המעקב הרפואי.

 

מה כוללת סקירת מערכות מאוחרת לאיתור סמנים קלים/ סמנים רכים?

סמן קל (סמן רך או סמן קטן) הוא שינוי קטן באנטומיה של העובר, שהגניקולוג עלול לגלות בבדיקת אולטרסאונד. הסמן עצמו איננו מהווה בעיה, ואינו משפיע על תפקוד העובר או היילוד בעתיד. הסמנים הרכים כוללים בין השאר   ציסטה בחדרי המוח, אגני כליה מורחבים/ מוגדלים מעט, מוקד אקוגני בלב, מעי אקוגני ועוד.לסמנים הרכים אצל העובר אין כל משמעות והם אינם מעידים בבירור כי העובר סובל ממום או מבעיה כלשהי.

 

משמעותו של גילוי של סמן רך הוא, האפשרות שקיים סיכוי גבוה יותר לבעיה כרומוזומלית אצל העובר, אך עדיין מדובר רק בסיכוי. הסמן המפורסם ביותר בקרב נשים הרות הוא שקיפות עורפית מוגברת, אשר אינה מהווה מום, אך מגבירה את הסיכון לתסמונת דאון ועוד. לסמן זה יש שקלול מיוחד, ולכן הוא נבדק בבדיקה מיוחדת (ראו פירוט בהמשך – בדיקות שקיפות עורפית). סמנים אחרים נבדקים לרוב בבדיקת סקירת מערכות מוקדמת וסקירת מערכות מאוחרת. כאשר מתגלה סמן קל, יבצע הגניקולוג סריקה יסודית, כדי לבדוק אם קיימים סמנים נוספים. צירוף של שני סמנים רכים או יותר מגביר את הסיכוי למום מולד. אבל גם אם לא יימצאו סמנים רכים נוספים, יתכן שהאישה ההרה תישלח לבצע מספר בדיקות והתייעצויות נוספות, כמו בדיקת אקו לב, ייעוץ גנטי או בדיקת מי שפיר.

 

לא ניתן לגלות באמצעות  סקירת המערכות את כל המומים המולדים המבניים. חלק מהמומים הללו מתפתחים בשלב מאוחר ואת חלקם פשוט קשה לראות בעזרת מכשיר האולטרסאונד. אולם, ניתן לגלות באמצעות בדיקת האולטרסאונד המאוחרת את מרבית המומים המולדים המבניים, ובעיקר את הקשים יותר. לניסיון ולמיומנות של הרופא  הגינקולוג המומחה לאולטרסאונד יש חשיבות רבה ביותר ביכולת לגלות מומים מולדים.

 

מהן ההכנות לפני בדיקת סקירת מערכות מאוחרת?

לפני בדיקת סקירת מערכות מאוחרת, אין הכנה מיוחדת הנדרשת לבדיקה אין צורך, לצום או לשתות שתיה מרובה של מים. אנו מציעים לכל אישה להתרוקן בשירותים לפני הבדיקה, לצורך עריכת הבדיקה בנוחות ורגיעה.

 

כיצד נערכת סקירת מערכות מאוחרת?

כאמור, סקירת מערכות מאוחרת הינה בדיקת אולטרסאונד הנערכת בטרימסטר השני של ההיריון. היא עורכת 15-20 דקות, אין צורך בהכנה מוקדמת לסקירה המוקדמת. ברוב המקרים היא מתבצעת בגישה הבטנית, על ידי רופא גינקולוג מומחה לבדיקות אולטרסאונד. עם זאת, במקרים בהם עולה צורך ספציפי להעריך את אורכו של צוואר הרחם או לסקור איברים הסמוכים לו שלעיתים קשה לראותם בסקירה בטנית – בדיקת האולטרה סאונד סקירת מערכות מאוחרת, תבוצע וגינלית. במידה והאישה ההרה לא ביצעה סקירת מערכות מוקדמת אצל גינקולוג  אז סקירת מערכות מאוחרת תערך בשבועות 19-21. כאשר בוצעה  במהלך ההיריון סקירת מערכות מוקדמת ניתן לבצע  סקירת מערכות מאוחרת בשבועות 22-24. 

​

מה משמעותן ואמינותן  של תוצאות סקירת מערכות מאוחרת?

בדיקת אולטרה סאונד סקירת מערכות מאוחרת  הנערכת על ידי גינקולוג מומחה לאולטרה סאונד הריון, נערכת במטרה לגלות ממצאים רפואיים משני סוגים עיקריים:

 

כיצד סקירת מערכות מאוחרת מאפשרת  גילוי מומים מולדים אצל העובר?

סקירת מערכות מאוחרת לגילוי מוקדם של מומים מולדים בעובר  נועדה לאבחן  מומים שעלולים לגרום לנכות כלשהי או להשפיע על מהלך ותוחלת חייו של היילוד. גילוים של מומים מולדים אלו באמצעות סקירת המערכות על ידי גינקולוג המומחה בסקירת מערכות המאוחרת, מחייב אבחון מדויק ומעמיק יותר עם רופאים גינקולוגיים מומחים בתחום האולטרה סאונד, ייעוץ רפואי והחלטה לגבי המשך ההיריון ו/או מעקב וטיפול לאחר הלידה. 

​

סקירת מערכות מאוחרת לגילוי של סמן רך אצל העובר

סקירת מערכות מאוחרת מאפשרת גם גילוי של סמן רך אצל העובר הכולל איתור של שינוי קל באנטומיה של העובר, שיכול להצביע על סיכוי כלשהו לבעיה כרומוזומלית וגנטית אצל העובר. במקרה שמתגלה סמן רך באולטרה סאונד סקירה המאוחרת, תבוצע סקירת מערכות יסודית יותר על ידי הגינקולוג המומחה לאולטרסאונד, כדי לוודא או לשלול סמנים נוספים הנמצאים אצל העובר. כאשר הגינקולוג המומחה לאולטרה סאונד מגלה בבדיקת סקירת מערכות מאוחרת יותר מסמן רך אחד, הדבר מגביר את הסיכויים לקיומו של מום מולד. בהקשר זה, יש להדגיש כי הסקירה המאוחרת אינה מחליפה בדיקת חלבון עוברי הנדרשות בנוסף לסקירה. בכל מקרה בו הסקירה המאוחרת מעלה חשד לבעיה כלשהי, יומלצו בדיקות נוספות, ולעיתים גם ייעוץ  גנטי לבחינת ביצוע בדיקת מי שפיר. 

​

מתי מקבלים את התשובות לאחר סקירת מערכות מאוחרת?

בסיום הביקור אצל הרופא הגינקולוג המומחה באולטרסאונד תקבלי את התשובות במקום  והסבר ע"י הרופא הגינקולוג המבצע את סקירת המערכות המורחבת לרבות הסבר על  ממצאים חריגים במידה ויהיו כמו כן תקבלי את התשובות והתמונות בדו ממד ותלת ממד לנייד שלך ותוכלי להביט לשתף ולשמור עליהן.

​

מה ההבדל בין סקירת מערכות מאוחרת לסקירה המוקדמת?

בסקירת מערכות מוקדמת בודקים את העובר והאברים שבחלקם לא התפתחו דיים. בשבוע 20 ניתן לסקור איברים נוספים וחלקי אברים שעדיין לא התפתחו, בשבוע שבין שבוע 14 לשבוע 17 בהריון- שבו נערכת סקירת המערכות המוקדמת.  השינוי המשמעותי ביותר שנבדק בסקירת המערכות המורחבת הוא מבנה מוח העובר וכלל האברים שמתפתחים יותר בשלב זה.

 

אולטרסאונד סקירת מערכות מורחבת על ידי רופאות גינקולוגיות

אנו במכון רפואי נועם משלבים תפיסה מקצועית הכוללת ניסיון רב, גינקולוגיות מומחיות בתחום סקירת המערכות עם היחס אדיב  ושרותי  כלפי המטופלות. נשים בהריון חוות תחושות של שמחה לצד חששות רבים במהלך ההיריון ובוודאי בעת ביצוע סקירת מערכות לרבות סקירת מערכות מורחבת. הרופאות הגינקולוגיות במכון רפואי נועם שמות דגש על החלק הרפואי והרגשי של האישה ועושות את מירב המאמצים להיות רגישות מאוד כלפי כל אישה נבדקת.

 

​סקירת מערכות מאוחרת במכון רפואי נועם

מכון רפואי נועם הוקם  לפני 15 שנים על ידי ד"ר אניטה סילבר רופאה גינקולוגית בכירה בעלת ניסיון רב ומומחית באולטרה סאונד מיילדות וגינקולוגי ובריאות האישה, עובדות עם ד"ר אניטה סילבר שתי רופאות מומחיות ומוסמכות באולטרה סאונד מיילדותי:  ד"ר אתי פיורה מבית חולים מאיר, וד"ר כנרת טננבאום מבית חולים בלינסון. במכון רפואי נועם נערכות בדיקות אולטרסאונד לסוגיהן לכל אורך כל שלבי ההיריון על ידי רופאות מיומנות בעלות ניסיון רב תוך שימוש במכשור מקצועי שרות אדיב, סבלני עם  יחס אישי.