סקירה מאוחרת

מהי מטרת הסקירה המאוחרת?

המטרה העיקרית של סקירת מאוחרת היא לאתר מומים מולדים שלא התגלו בסקירת המערכות המוקדמת, אשר מתבצעת בדרך כלל בין שבועות 14 ל-17 להריון. הבדיקה מאפשרת לגניקולוג לבחון את התפתחות העובר בצורה מפורטת יותר, שכן בשלב זה של ההיריון מערכות הגוף של העובר מפותחות יותר וניתן לראותן בבירור באמצעות מכשיר האולטרסאונד. בנוסף, באמצעות סקירה מאוחרת ניתן לזהות סמנים רכים (סמנים קלים) שעלולים להצביע על בעיות כרומוזומליות, כגון תסמונת דאון. עם זאת, חשוב לציין כי סמנים רכים אינם בהכרח מעידים על בעיה, וברוב המקרים הם אינם משפיעים על בריאות העובר או על התפתחותו.

 

מה חשיבות סקירת מערכות מאוחרת?

לסקירת מאוחרת יש חשיבות רבה, שכן היא מאפשרת גילוי מומים שלא ניתן היה לזהות בסקירה המוקדמת. בין המומים שניתן לאתר בבדיקה זו נכללים מומים בלב, במערכת העצבים, בפנים, בבטן ובמערכות נוספות. כמו כן, הבדיקה יכולה לזהות בעיות שמתפתחות רק בשלבים מאוחרים יותר של ההיריון, כאשר מערכות הגוף של העובר בשלות יותר. במקרים מסוימים, סקירת מערכות מאוחרת היא הבדיקה הראשונה שמבוצעת במהלך ההיריון, ולכן חשיבותה גדולה אף יותר. עם זאת, חשוב להבין כי הבדיקה אינה יכולה לשלול את כל המומים האפשריים, במיוחד כאלה הקשורים לעור, למערכת העיכול או לחיך, אשר קשים יותר לזיהוי באמצעות אולטרסאונד.

 

מה בודקים בסקירת מאוחרת?

במהלך סקירת מערכות מאוחרת נבדקים מדדים ואיברים שונים של העובר: המנח בו נמצא העובר, דופק העובר והתנועות שלו, מיקומה של השלייה, חתך רוחבי, הקף הראש, של הגולגולת החזה, ריאות, חדרי הלב, (אם לא פורטה סיבה מיוחדת לביצוע הסקירה המאוחרת, הנתונים ייבדקו תוך התייחסות להריון רגיל בסיכון נמוך).

• פנים: ארובות עיניים, שפתיים.

• חזה: ריאות, מבט 4 מדורי הלב, מוצא העורקים הגדולים.

• בטן: קיבה, כליות, כיס שתן, השרשת חבל הטבור בבטן העובר.

• עמוד שדרה.

• קיום עצמות ארוכות בגפיים העליונות והתחתונות וקיום כפות ידיים ורגליים (לא כולל אצבעות).

• מספר כלי הדם בחבל הטבור.

• מיקום השליה.

• כמות מי שפיר.

• קיום דופק ותנועות.

• בדיקת אורך צוואר הרחם.

 

סקירה מאוחרת לאיתור מומים מולדים

סקירת מערכות מאוחרת מאפשרת גילוי מומים מולדים שעלולים להשפיע על בריאות העובר ועל איכות חייו לאחר הלידה. בין המומים שניתן לאתר נכללים מומים בלב, מומים במערכת העצבים (כגון ספינה ביפידה), מומים במערכת העיכול (כגון חסימות מעיים) ומומים במערכת השתן. גילוי מום מצריך התייעצות עם רופאים מומחים, כגון קרדיולוג ילדים, נוירוכירורג או גנטיקאי, ובמקרים מסוימים ייתכן שיומלץ על הפסקת ההיריון.

 

סקירה מאוחרת, סמנים רכים וסמנים קלים

במהלך סקירה מאוחרת הגניקולוג עשוי לזהות סמנים רכים (סמנים קלים) שהם שינויים קטנים במבנה העובר. סמנים אלה אינם מהווים בעיה בפני עצמם ואינם משפיעים על בריאות העובר, אך הם עלולים להעיד על סיכוי מוגבר לבעיה כרומוזומלית, כגון תסמונת דאון. בין הסמנים הרכים כאשר מתגלה סמן רך, ייתכן שהרופא ימליץ על בדיקות נוספות, כגון בדיקת מי שפיר או ייעוץ גנטי, כדי לשלול בעיות כרומוזומליות.

 

אופן ביצוע סקירה מאוחרת

סקירה מאוחרת היא בדיקת אולטרסאונד שאורכת כ-15-20 דקות. ברוב המקרים, הבדיקה מתבצעת על ידי גניקולוג מומח, בגישה בטנית, אך במקרים מסוימים ייתכן שתבוצע בדיקה וגינלית, במיוחד אם יש צורך להעריך את אורך צוואר הרחם או לסקור איברים שקשה לראותם בגישה בטנית. סקירה מאוחרת אינה דורשת הכנה מיוחדת, אך מומלץ להתרוקן לפני הבדיקה כדי להבטיח נוחות מרבית.

 

סקירה מאוחרת משמעות התוצאות

תוצאות הבדיקה מתקבלות מיידית, והגניקולוג העורך את הסקירה המאוחרת, מסביר למטופלת על הממצאים. אם מתגלים ממצאים חריגים, ייתכן שיומלץ על בדיקות נוספות, כגון אקו לב עובר, ייעוץ גנטי או בדיקת מי שפיר. במקרים מסוימים, ייתכן שיומלץ על מעקב רפואי צמוד או על הפסקת ההיריון.

 

מה ההבדל בין סקירה מאוחרת למוקדמת?

סקירה מוקדמת מתבצעת בין שבועות 14 ל-17 להריון, והיא מתמקדת באיברים שהתפתחו עד זמן זה.. לעומת זאת, סקירת מערכות מאוחרת מתבצעת בין שבועות 20 ל-24, כאשר מערכות הגוף של העובר מפותחות יותר, וניתן לסקור אותן בצורה מפורטת יותר. השינוי המשמעותי ביותר בין שתי הבדיקות הוא היכולת לסקור את מבנה המוח ואת כלל האיברים שהתפתחו במלואם.

 

מה הכשרתו של הגינקולוג העורך סקירה מאוחרת?

סקירת מערכות מאוחרת או סקירת מערכות בשבועות מאוחרים, נערכת על ידי רופא גניקולוג או רופא מומחה במיילדות וגניקולוגיה. הרופא המתמחה בביצוע סקירה כזו צריך להיות בעל הכשרה רפואית בתחום המיילדות והגניקולוגיה, ויש צורך בניסיון בתחום האולטרסונוגרפיה (US) ובזיהוי בעיות אפשריות בהתפתחות העובר. לימודים רפואיים בארץ נמשכים כ-7 שנים. לאחר מכן, הרופא עובר לשלב ההתמחות בתחום הגניקולוגיה והמיילדות היא התמחות ארוכה שנמשכת כ-4-5 שנים נוספות. בנוסף, ישנם קורסים והכשרות נוספות בתחום האולטרסונוגרפיה וסקירות מערכות, שם הרופא יכול להרחיב את הידע והניסיון בביצוע סקירות ומעקב אחרי התפתחות ההיריון והעובר.

 

מכון רפואי נועם, סקירת מערכות מאוחרת

במכון רפואי נועם, אנו מציעים שירותי אולטרסאונד מתקדמים, כולל סקירת מערכות מאוחרת המבוצעים על ידי רופאות גינקולוגיות ורופאים גניקולוגים מומחים ובעלי ניסיון רב בתחום. הצוות שלנו מבין את הרגישות והחשיבות של תקופת ההיריון עבור כל אישה, ומציע גישה מקצועית לצד יחס חם, אדיב ומכיל. אנו שמים דגש על ההביט הרפואי של הבדיקה, וגם על הצד הרגשי, מתוך הבנה שנשים בהריון חוות מגוון רגשות, משמחה ועד חששות טבעיים. הרופאים שלנו פועלים ברגישות רבה, מתוך מטרה להעניק לכל אישה תחושת ביטחון ורוגע במהלך הבדיקה.

​

מכון רפואי נועם הוקם לפני כ-15 שנים על ידי ד"ר אניטה סילבר, רופאה גינקולוגית בכירה ומומחית באולטרסאונד מיילדותי וגינקולוגי, בעלת ניסיון רב בתחום בריאות האישה. לצד ד"ר אניטה סילבר, עובדות במכון שתי רופאות מומחיות ומוסמכות באולטרסאונד מיילדותי: ד"ר אתי פיורה, בעלת ניסיון מבית החולים מאיר, וד"ר כנרת טננבאום, בעלת ניסיון מבית החולים בלינסון. וד"ר מני שריג רופא גניקולוג מומחה בתחום האולטרסאונד, ד"ר ליטל גורדין קופילוב קרדיולוגית ילדים ועוברים. המכון מציע בדיקות אולטרסאונד מסוגים שונים לכל שלבי ההיריון, תוך שימוש במכשור מתקדם וטכנולוגיות עדכניות. הרופאים הגניקולוגים שלנו מתחייבים לספק שירות אדיב, סבלני ואישי, תוך מתן תשומת לב מלאה לצרכים הייחודיים של כל מטופלת. אנו מאמינים כי שילוב של מקצועיות, רגישות וטכנולוגיה מתקדמת הוא המפתח לחוויה רפואית מיטבית עבור הנשים הפונות אלינו.